רק כשהסתכלתי אחורה- החיים שלי ניצלו

הקיץ שבין שנה א' ו-ב' בלימודים בניסן (נתיב),
היה קיץ מאתגר רגשית.
הייתי צעירה משמעותית מחבריי לכיתה,
(תכלס- עוד הייתי נערה מתבגרת)
ואף שהייתי ה"תינוקת" של כולם,
ובחווייה שלי-

לא הרגשתי תמיד שאני מצליחה להתברג חברתית ולמצוא את עצמי.

ארזתי מזוודה והחלטתי לנסות לגור אצל אבא שלי לתקופה
(הורים גרושים),
ואחרי כמה ימים שגם הוא לא ממש ידע מה לעשות אתי,
הוא שלף קסטת וידאו (זוכרים?) ואמר לי-
"ראית כבר את הסרט
הכחול הגדול?

בשנת 1995 לא היה אחד (חוץ ממני)
שלא ראה את הסרט המיתולוגי הזה של לוק בסון,
על צוללן שרוצה לשבור את השיאים של עצמו.

אמרתי "יאלה", וכשהסרט התחיל,
עם הנוף המפעים של ילדותו של הגיבור,
אמרתי לאבי
"כאן הייתי יכולה לחיות עד סוף ימיי".

וזה מה שקרה. כמעט…
(מכירים את המשפט
"Be Carefull with what you Wish for, it may Come True")?….

עברו ימים והקיץ לא נהיה יותר קל.
החלטתי, ברגע אחד של קריזה,
שאני אורזת מזוודה גדולה יותר
ונוסעת ליוון. לבד.

התארגנתי על כסף- קצת מחבר טוב, קצת מאמא,
נכנסתי ל"איסתא", שם הציעו לי יעד מומלץ,
וכך מצאתי את עצמי ביום למחרת בשדה התעופה-
שם קניתי ספרון הדרכה קטן על
"האיים הקיקלדיים" ששלחו אותי אליהם בסוכנות הנסיעות,
ובמטוס בניתי לי מעין תכנית למסלול.

לא היתה מאושרת ממני בנסיעה הזו.

תחושת החופש, המרחבים,

המעבר במעבורות מאי קסום אחד לאי קסום אחר,
הקפה הקר והמזטות, מפגשים עם אנשים אקראיים,
הקיץ שאני כל כך אוהבת, והים, הו היםםםםםםם…

יום אחד, במעבר בין אי לאי,
נרדמתי במעבורת והיא עצרה בתחנה
לחילופי נוסעים.

כשהתעוררתי שמעתי מאחוריי חבורה של צרפתים
וכדוברת צרפתית מבית,
קלטתי את אחת הבחורות שאומרת שהיא צמאה.
הושטתי לה בקבוק מים (מי חשב אז בכלל על קורונה),
והתחלנו להתחבר..

"לאן את נוסעת" שאלו,
"לפארוס" עניתי. ואתם?
"אנחנו לאמורגוס".
"אמרוגוס?" שאלתי במבוכה.
לא זכרתי שנתקלתי בשם של אי כזה
וחזרתי לחיפוש נבוב בספרון הטיולים שקניתי.
"לא שמעתי על אמורגוס" אמרתי
והם ענו- "ראית את הסרט
הכחול הגדול?

פעורת פה עניתי שכן…ממש הרגע…
והסתבר שלמקום המדהים שדיברתי עליו רק לפני שבוע
הם נוסעים ממש עכשיו…

מובן מאליו שלפארוס כבר לא נסעתי
והנה כעבור כמה שעות
מצאתי את עצמי בפיסת גן העדן שראיתי על המסך
אצל אבי אובד העצות מול המתבגרת הרוטנת…

כשהגענו לאי- כל ה'דאון' שהייתי שרויה בו בירושלים
הפך להיות 'היי' אחד גדול,
וקפצתי למים, להתענג בשחייה אינסופית
בכחול הגדול הזה…

האושר הזה גרם לי לשחות ולשחות ולשחות
ובשלב מסויים, כשהבטתי לרגע לאחור,
גיליתי שאני לא רואה את קו החוף…

למעשה היו מסביבי רק מים…

הים הכחול, מדהים ככל שיהיה,
נראה כמי שיכול עכשיו לבלוע אותי
כמתאבן קטן לארוחת צהריים.

באינסטינקט הסתובבתי אחורה והתחלתי לשחות,
כשמול עיניי דמיינתי את קו החוף, שבשלב הזה
אפשר לומר ש… קצת התגעגעתי אליו…
לאחר שחייה של כמה זמן (לכי תדעי כמה)
הרמתי את הראש,

אבל כלום… מים.

פיסה ענקית ואינסופית של מים כחולים ושקטים.
עשיתי עוד כמה ניסיונות כאלה של שחייה,
וכלום.

מים עצומים, שככל שעובר הזמן הופכים למאיימים יותר
להפוך אותי לאנקדוטה חולפת וסתמית ברצף החיים.

בשלב הזה הבנתי,
בקור רוח שהייתי חייבת לאמץ,
שאם אמשיך לשחות כך עם הפנים קדימה,
הלך עלי.

ואז עלה לי רעיון:
אמצא איזו נקודה שתשמש לי קנה מידה.
ראיתי בתוך הים סלע ענקי
והחלטתי שאני מפסיקה לשחות קדימה.
אשחה אחורה, על הגב,
ורק אם אראה את הסלע הולך ומתרחק ממני,
ארגיש את ההתקדמות,
וייקח כמה זמן שייקח,
בינתיים אראה שאני מתקדמת
ולא תישבר רוחי.

וכך היה, מצאתי את קו החוף
והמשכתי את הטיול שלי
עם טעם של אוזו בסוף כל יום…

(ולא, לא סיפרתי את הסיפור
הזה להורים שלי הרבההה זמן אחר כך)…

אני מספרת את הסיפור הזה לתלמידיי לפעמים
כשקורה שאני מרגישה שהם דורשים מעצמם עוד ועוד,
וכשהם לא מסופקים
מההתקדמות שלהם,
שהם לא מסוגלים להבחין בה
כשהם רק בעיצומו של תהליך.

ומזכירה להם (ולעצמי) שלפעמים-
צריך לשחות אחורה ולראות
כמה כבר התקדמנו וכמה כבר הרווחנו,
ואולי דווקא ככה
להיות מסוגלים להתקדם באמת.

אחרת- פשוט נטבע
באוקיינוס האינסופי
של הדרישות העצמיות,

בדיוק כמו שקרה לגיבור של הסרט-

הכחול הגדול

רק כשהסתכלתי אחורה- החיים שלי ניצלו

פוסטים נוספים

אין פוסטים נוספים
נגישות

קצת על עמית רגב

שחקן ולקטור של תיאטרון "הבימה". בוגר הסטודיו למשחק "ניסן נתיב" וזוכה פרס על סדרת הרשת "מקנזי" שכתב ובה שיחק. השתתף בהפקות טלויזיה כמו "קופה ראשית" ועוד… 
מלמד בסטודיו מאז 2019.

קצת על אמנון וולף

למד בבית הספר הריאלי בחיפה ובהמשך למד בסטודיו למשחק ניסן נתיב.


משנת 1996 ועד 2010 שיחק בתאטרון גשר. שם שיחק במספר רב של הצגות כגון כפר, עיר-בה זכה בפרס השחקן המבטיח, שלוש אחיות ועוד. בפסטיבל עכו בשנת 1997 זכה בפרס השחקן המצטיין בהצגה סטפן.

משנת 2010 ועד 2020 שיחק בתאטרון הבימה בהצגות רבות בהן-אשה בורחת מבשורה,הדה גאבלר, שייקספיר מאוהב ספינינג- אותו גם כתב ביחד עם עירית לוז ואשכול נבו ועוד.
שיחק בטלויזיה בתפקידים רבים בהם הוא והיא, של מי השורה הזאת?, מבצע קיפוד,שכונה ,אזהרת מסע ועוד.

שיחק בסרטי קולנוע בהם: ההסדר, ציפורי חול, המוצא אל הים,ג'יהאד ועוד.

מרצה במכללת גליל מערבי

קצת על ירדן תוסייה כהן

בוגרת המחזור הראשון של הסטודיו של מיה בכר במחזור 2010, ובוגרת הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין מחזור 2016

השתתפה בפרויקטים רבים ביניהם: סדרת הנוער "החממה", עונה שלישית בתפקיד עופרי, סדרת הנוער ״פלאשבק״ בתפקיד דנית.

שיחקה בתפקיד ראשי בעונה השנייה של הסדרה "מתים לרגע" בתפקיד שירה.

בשנת 2021 שיחקה בתפקיד ראשי בסדרה "החנות שיש בה הכל" של כאן 11 בתפקיד דנה, בדרמה היומית "מלכת היופי של ירושלים" כג'יזל ובסרט הקולנוע "השחיין".

כיום משחקת בתיאטרון חיפה, בתיאטרון הארצי לנוער ובתיאטרון השעה. מצטלמת לפרוייקטים רבים ומלמדת בסטודיו משנת 2019.

קצת על עידו מוסרי

שחקן תיאטרון, טלויזיה וקולנוע, נולד וגדל בתל אביב.
התחנך בבית הספר לאמנויות בעיר וכבר מגיל 8 החל לשחק בתיאטרון ולהופיע בתוכניות טלוויזיה. למד במגמת התיאטרון בתיכון תלמה ילין.
שירת כשחקן בתיאטרון צה"ל.
 
בין השנים 2002-1999 למד בסטודיו למשחק ניסן נתיב, במסגרתו זכה פעמיים בקרן שרת. בשנים אלו השתלם בסדנת מחזות זמר של אוניברסיטת ת”א בברודויי, שבעקבותיה קיבל מלגה לסדנה נוספת ב-TAMPA FLORIDA , בהנהלת Ann Reinking
 
ב-2009 יצא אלבום הבכורה שלו, משחקי פחד, ומאז הוציא כמה וכמה סינגלים.
מזה שנים מדבב עשרות דמויות, ביניהן דמותו של "בוב ספוג" מזה 20 שנה.
כיום שחקן בתיאטרון גשר, פרזנטור של "עלית", משתתף בסדרת הטלוויזיה "היהודים באים" ועוד פרוייקטים רבים.

למען הסדר הטוב, להלן כמה נקודות המהוות הסכם בינך לבין הסטודיו (מיה בכר):

תכני הסדנא:

שיעורים מוקלטים הכוללים 50 שיעורים.

פתיחת הקורס:

♦עם רכישת הקורס יישלחו לנרשם/ת, אחת לשבוע, הפרקים הרלוונטיים לפי סדר הקורס והשלבים שלו וכן קישור לכניסת לקבוצת הפייסבוק הסגורה של משתתפי הקורס.

העלות:

♦מחיר מלא של הקורס- 990 ₪

♦מחיר השקה מיוחד הכולל 50 שיעורים דיגיטלים- 590 ₪

הסדרי תשלום:

עם ההרשמה ישלם/תשלם המשתתף/ת את התשלום עבור הסדנא בכרטיס אשראי (עד שלושה תשלומים)

מדיניות ביטולים:

במקרה של ביטול של הנרשם/ת, מכל סיבה שהיא:

♦הודעה על ביטול יש לשלוח בכתב (מייל או וואטסאפ)

♦במידה והחליט/ה המשתתף/ת, מכל סיבה שהיא, לבטל את השתתפותו/ה בקורס, עד יומיים לאחר הפרק הראשון (הפרק- הקשבה, ויתור על שליטה ודמיון), יוחזר הסכום ששולם במלואו.

*במידה ועברו שבועיים מרכישת הקורס והפרק הראשון טרם נצפה עד אז- לא יתאפשר ביטול ההשתתפות.

♦בהודעה על ביטול בכל זמן מאוחר יותר מחלון הזמן המצויין בסעיף הקודם, הקורס ישולם במלואו.

♦תשלום עלות הקורס, במקרה של פרישה לאחר יומיים אחרי הפרק הראשון, תחול גם במקרים של תשלומים שטרם נפדו בעת הפרישה, במידה ותהיה.

תכנים דיגיטליים:

♦עם פתיחת הקורס, יקבל/ תקבל המשתתף/ת שם משתמש וסיסמא אשר יאפשרו לו/ה גישה לתכנים הדיגיטליים המוקלטים.

♦קורס הבונוס "שפת גוף במרחב הוירטואלי" ישלח בסיום הקורס.

♦הגישה עם פרטי הכניסה מוגבלת לצפייה משני מכשירים בו זמנית (למשל מחשב ונייד/ טאבלט) ולשלוש כתובות IP. במידה וירצה/תרצה המשתתף/ת להיכנס מכתובת IP נוספת, יש ליצור קשר עם מיה בנייד (0528975961)/ ווטסאפ/ מייל. מענה צפוי תוך 12 שעות מקסימום.

♦שם המשתמש והסיסמא שיימסרו הינם אישיים ומיועדים לשימושו/ה של המשתתף/ת שרכש/ה את הקורס בלבד ואין למוסרם לצד שלישי כלשהו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה*.

*הפרה של סעיף זה תהווה פגיעה חמורה בזכויות היוצרים, השמורות בלעדית למיה בכר