תסריט: פטי ג'נקינס
תקציר הסצינה: לי מגיעה לדירה המשותפת. שלבי המיואשת והרעבה מנסה לשבור את הגבס כדי שתוכל למצוא עבודה. לי נאלצת לספר לה מה קרה.
לי: שֶל?… שלבי?… שלבי? אלוהים אדירים ?מה את עושה?!מה לעזאזל, את עושה? בבקשה, הניחי את הסכין! אני אקח אותך לרופא, בסדר? רק תפסיקי!
שלבי: כאילו שאכפת לך.
לי: על מה את מדברת?
שלבי: את יכולה להפסיק, לי.
לי: להפסיק מה?
שלבי: את יכולה להפסיק עם המשחק.
לי: אני שם, מנסה בכל הכוח, בסדר?
שלבי: למה הפסקת עם הזנות?
לי: כי… כי הייתי צריכה! בסדר?
שלבי: כי חשבת שאני מספיק טיפשה כדי לתמוך בך?
לי: לא! לא, שלבי, זאת לא הסיבה!
שלבי: אמרת שאנחנו הולכות לחגוג! אבל לא הייתה שום מסיבה מזויינת! כלום! כשאמרתי לך שאני גוועת ברעב…
לי: לא! אני רק-
שלבי: כי את מנצלת אותי!
לי: לא זאת לא הסיבה
שלבי: כי את פאקין מנצלת אותי
לי: כי הרגתי מישהו! בסדר?!… הלקוח האחרון שלי, הרגתי את הלקוח האחרון שלי. נאנסתי, וחטפתי מכות כדי שאשכב איתו, כמעט נהרגתי… אבל אני לא… לא רציתי לאבד אותך! כל מה שיכולתי לחשוב עליו, זה שבשאר החיים שלך תחשבי שהברזתי לך! ואת בחיים לא תדעי שהתכוונתי להיות שם… לא רציתי למות, במחשבה שאולי… אולי תוכלי לאהוב אותי… אז הרגתי אותו. יריתי בו. בסדר? יריתי בו!
(מתפרקת בזעם, מובילה את שלבי לדלת באגרסיביות)
את שמחה עכשיו?
שלבי: קוסאמק
לי: אני מצטערת שאכזבתי אותך! אבל את מכירה אותי. את מכירה אותי, שלבי.
שלבי: לא, אני לא רוצה ללכת.
לי: בטח שאת רוצה, בטח שאת רוצה!
את תהיי בסדר עופי מפה ואת תהיי בסדר
שלבי: אני מצטערת.
לי: מה הייתי צריכה לעשות?
שלבי: אני יודעת, הוא היה הורג אותך… מה נעשה עכשיו?…
לי: כלום. זה בסדר, קראי את זה. (מוסרת לה עיתון, שם כתוב שלמשטרה אין קצה חוט)
שלבי:אני צריכה להוריד את זה ואז אני אלך לחפש עבודה.
לי: אני אחזור לעבוד
שלבי: לא, אני אבין, אם את לא יכולה לעשות את זה יותר.
לי: לא אכפת לי. רציתי לחזור לפני שזה יהיה פשוט… אני כל-כך מפחדת להיתפס… את יודעת שזו הייתה הסיבה היחידה… אני זונה מגיל 13, זה בדם שלי. אני זונה.