וולט: (אחרי שהאנק נעלם לכמה ימים בגלל "כאבי בטן", מגיע לביתו ומוצא אותו עובד על תיק "הייזנברג")
טוב לראות אותך שוב בתנועה.
האנק: כן…
וולט: איך אתה מרגיש?
האנק: אתה יודע… היו ימים טובים יותר, אבל…
וולט: הלכת לרופא? אני מתכוון, כשמשהו כזה נמשך יותר משלושה ימים, באמת שווה להיבדק.
האנק: כן, כן… ראיתי רופא. אני בסדר. אפשר לומר שאני בעלייה. (מחייך קלות)
וולט: טוב לשמוע. כששמעתי שאתה לא מגיע לעבודה, נו, אתה יודע…
נראה שהעבודה באה אליך. יתרונות התפקיד, אה?
האנק: כן…
איך העניינים במכון השטיפה?
וולט: הולך טוב. כן, ממש טוב.
תגיד, אכלת מהסלט תפוחי אדמה ההוא?
האנק: הא… לא בטוח. אולי…
וולט: כי, אתה יודע, אף אחד אחר לא חלה, אז כנראה שזה לא זה.
סקיילר תשמח לשמוע שאתה מרגיש יותר טוב.
זה מזכיר לי – כדאי שאחזור לעניינים.
אם אתה צריך משהו – אני כאן. (האנק מהנהן קלות)
תרגיש טוב. (הולך לכיוון הדלת, ואז עוצר וחוזר)
אתה יודע… אתה תצחק, אבל אני פשוט חייב לשאול.
תאמין או לא – מצאתי את זה על המכונית שלי.
זה נראה בול כמו מכשיר ה-GPS שהשתמשנו בו על גאס פרינג, זוכר?
כשהיינו רק שנינו, כשהתחקינו אחריו.
אין מצב שאתה יודע על זה משהו… נכון, האנק?
האנק: (המשפט האחרון מאשר את חשדותיו – הוא סוגר את הדלת ובוהה בו בזעם)
וולט: הכל בסדר? אני חייב להגיד – אני לא אוהב את המבט הזה שלך עכשיו.
(האנק מאבד את זה, ונותן לו אגרוף לפנים)
האנק…
האנק: (אוחז בו)
זה היית אתה. כל הזמן הזה – זה היית אתה!
חתיכת בן זונה. עשית את התאונה בכוונה כדי להרחיק אותי מהמכבסה ההיא.
וולט: תרגע…
האנק: והשיחה ההיא, שאמרו לי שמארי בבית חולים…
זה לא היה פינקמן. היה לך את הטלפון שלי.
הרגת עשרה עדים כדי להציל את התחת העלוב שלך.
וולט: תקשיב לי…
האנק: שמת פצצה בבית אבות.
הייזנברג. אתה הייזנברג!
שקרן, מזויף, חתיכת חרא עם שני פרצופים!
וולט: האנק, תראה… אני לא יודע מאיפה זה בא, אבל…
האנק: אני נשבע באלוהים – אני אכניס אותך לכלא.
וולט: פשוט תנשום, טוב? תקשיב למה שאתה אומר.
האשמות כאלה, הן עלולות להרוס את המשפחה שלנו. ולמה? בשביל מה?
האנק: אל תעשה את עצמך כאילו אכפת לך ממשפחה!
וולט: האנק… הסרטן חזר.
האנק: יופי. תירקב, חתיכת בן זונה.
וולט: אני מצטער שזה מה שאתה מרגיש.
אני באמת נלחם. חזרתי לכימותרפיה.
אבל תכל'ס – בעוד חצי שנה אולי כבר לא אהיה פה.
ואפילו אם, איכשהו, תצליח לשכנע מישהו שאני עשיתי את כל זה –
גם אתה וגם אני יודעים שאני בחיים לא אראה את פנים של כלא.
אני איש גוסס. מנהל מכבסה. זה כל מה שאני.
אז מה הטעם?
האנק: תגיד לסקיילר שתביא את הילדים לפה. אז נדבר.
וולט: זה לא יקרה.
האנק: אני לא יודע מי אתה בכלל.
אין לי מושג עם מי אני מדבר.
וולט: אם זה באמת המצב,
אז אולי הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות –
זה להיזהר מאוד.