
המילה סגר עוד היתה מילה רחוקה
והיה איזה דיבור על למידה מרחוק
אבל באותו הזמן אני לפחות עדיין המשכתי
לעשות כאילו שום דבר מזה לא נוגע לי.
המשכתי לשווק את הסדנאות שלי בשיא המרץ,
המשכתי להאמין שסדנאות הנוער וסדנת האורח המעלפת עם עידו (מוסרי)
קורות גם קורות, ושכל עוד אני לא מייבאת
דברים מסין,
אני בסדר.
כי מה זה סטודיו למשחק עם קבוצות של 15 איש
אל מול הקורונה המטורללת הזאת...
אבל ככל שעברו הימים והשעות,
והם עברו מהרררר
הבנתי שיש מצב שגם הסטודיו אכל אותה.
ובאמת- יחד עם עשרות התלמידים
שהיו בעיצומה של עשייה מבעבעת
הפסקנו את הפעילות,
אז עוד לא ידענו לכמה זמן...
דיברו אתי על זום,
שהיה בשבילי עד אז מכשיר הקלטה מעולה שקניתי פעם,
והיה את ההלם הזה, שמהול בהכחשה טוטאלית למצב...
אני זוכרת את הווטסאפ שכתבתי למוני,
חבר טוב שגר בקוסטה ריקה,
שמפיק עבודות קריינות,
כי יש מצב ש...איך לומר זאת...
אני אוטוטו נשארת בלי עבודה ל...לך תדע לכמה זמן.
ואז הבנתי שאני צריכה לגייס את קבוצת הפיילוט הראשונה
שאיתה התנסיתי לראשונה בדבר המוזר הזה- זום-
(בסירטון שלמטה תיעוד מביך של האירוע)
כדי לבדוק איך למען השם אפשר להעביר שעורי משחק
מול מסך.
במהלך החודשים הרבים הבאים נוצרו עוד ועוד
קבוצות פיילוט.
בדיקות מדוקדקות של רמת החווייה
של תרגילים ועבודה מדוייקת שעובדים כל כך טוב בסטודיו,
וניסיון לתרגם את הפלא הזה למימד ה..דו מימדי הזה...
וכמו בכל תהליך- היו דברים שעבדו נפלא כבר בהתחלה
והיו דברים שמרב שלא עבדו רציתי רק לישון מדיכאון.
מפה לשם עברה שנה.
שנה מטורללת, שנה קשה,
שנה של יצירה ושל טיפוס על קירות,
שנת הקורונה (שמה זה לא נגמרה עוד, איףףף)
שבזכותה, ורק בזכותה,
נוצר קורס האונליין שלי
שאני כל כך, אבל כל כך גאה בו...
תודה עמוקה לכל מי שהיו מעורבים בתהליך
המרגש והמשמעותי הזה,
הלב שלי מפוצץ באהבה אליכם,
כל אחד וכל אחת מכם.ן יודע.ת בדיוק למה,
אתם יודעים מי אתם ואתם יודעים שאני יודעת...
איך נרשמים?
לוחצים על הכפתור,
נכנסים ללינק ומשאירים פרטים!

